ממצאי בדיקת פוליגרף

פוליגרף בעל משקל של ראיה משפטית.

בתחום הפלילי קבילים ממצאי בדיקת פוליגרף לצורך דיונים בעניין החלטות ביניים כגון בקשות למעצרו של חשוד, או בקשתו של עציר להשתחרר ממעצר. קבילות זו מקורה בנימוקים להחלטה של נשיא בית המשפט העליון, השופט זוסמן לדחות ערעור של המדינה לשחרר בערבות את המשיב (ב"ש 290/79). החלטתו של השופט התבססה בעיקר על תוצאות בדיקת פוליגרף שמצאה את המשיב דובר אמת בהכחישו חלק מן החשדות נגדו. מכאן עולה שבדיון בהליכי מעצר ניתן להגיש את תוצאות הפוליגרף ויש להם משקל של ראיה. גישה מסויגת יותר מביע השופט העליון מ. שמגר (ב"ש 223/82). מדובר בערר של המדינה נגד שחרורו בערבות של דב שיפמן שהואשם בהחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי ללא היתר. בית המשפט המחוזי בחיפה לפניו הובאה הבקשה למעצר יזם בדיקת פוליגרף. התברר, שהבדיקה שנערכה במשטרה הצביעה על כך שהמשיב משקר.

בדיקת פוליגרף במכון פרטי

בית המשפט אפשר למשיב להיבדק גם במכון פוליגרף פרטי ובבדיקה זו עלה שהאיש דובר אמת. לאור ממצאי הפוליגרף שנערכו במכון הפרטי חשב בית המשפט שיתכן והמשיב דובר אמת ולאור עברו הנקי של האיש שחרר אותו בערבות. בית המשפט העליון קיבל את הערר וביטל את השחרור בערבות. בהתייחס לבדיקות הפוליגרף אומר בית המשפט שבכל מקרה לא יכולות בדיקות הפוליגרף הסותרות זו את זו לגרוע במאומה מן הראיות לכאורה כי בשל הסתירה שביניהן לבין עצמן אין בהן ולא כלום. בית המשפט מתייחס גם לאמור בב"ש 290/79 ומבהיר שאין האמור בו יכול להתפרש כהנחיה להעניק בדרך כלל מעמד של ראיה קבילה במשפטים פליליים לתוצאותיהן של בדיקות פוליגרף. בהמשך לכך נשאלת השאלה האם בדיקת הפוליגרף תהיה קבילה בכל דיון על מעצר חשודים או רק בשלב החקירה.

הפוליגרף בהליך בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

שופט בית המשפט העליון, דב לוין, נדרש לסוגיה זו בתיק ב"ש 155/83. מדובר בערר על צו בית משפט מחוזי בחיפה לעצור את העורר עד לגמר ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט הוציא את הצו על סמך מספר נימוקים ובתוכם תוצאות הבדיקת פוליגרף שנעשתה לעורר בהסכמתו וביוזמת בית המשפט שממנה ניתן ללמוד שהעורר שיקר בשתי תשובות, ובשתיים אחרות קיימת אפשרות ששיקר. בית המשפט העליון, דחה את הערר מנימוקים שאינם קשורים בבדיקת פוליגרף ובקשר עם הבדיקה ציין: "כאשר במהלך חקירה משטרתית נעזרים בבדיקת פוליגרף כדי לקבל אינדיקציה אם אמנם החקירה מתנהלת בנתיב הנכון, תוצאות הבדיקה - לעניין המעצר עד השלמת החקירה - ראויה להתחשבות מסוימת, שהרי באותו שלב מדובר על מצב שבו טרם התגבשו ראיות, והכל עדיין לוט בערפל. במקרה כזה, כשכן מתייחסים ומתחשבים בבדיקה, צריכה ההתייחסות להיות דו-סטרית דהיינו, אם הבדיקה מצביעה על כך שהחשוד אפשר והוא משקר - ייעזר בית המשפט בכך להארכת המעצר לצרכיי חקירה, והיה אם יתברר שתוצאות הבדיקה מצביעות לכאורה שהחשוד דובר אמת יטה בית המשפט לשחררו". כאשר מדובר לעומת זאת על השלב שלאחר הגשת כתב האישום כאשר הראיות התגבשו כבר אין לדעת בית המשפט לקבל את תוצאות הבדיקה בפוליגרף. דעתו של השופט לוין איננה דעה מוסכמת על כל שופטי בית המשפט העליון. כך למשל בתיק ב"ש 308/83 נדון ערר על מעצר עד תום ההליכים של אדם שנחשד בהחזקת נשק שלא כדין ונשיאתו. התברר, שנשק זה הנו שרידי חומר נפץ ישן שנמצאו במכוניתו. המערער טען שלא ידע על המצאות שרידי חומר הנפץ במכונית ובבדיקת פוליגרף התברר שקיימת מגמה לכוון דיבור אמת בתשובתו שלא הוא שהניח את חומר הנפץ במכונית, וכן שלא ידע שבמכונית הוחזק חומר נפץ. בהסתמך על בדיקת פוליגרף מחליט שופט בית המשפט העליון אהרון ברק שבנסיבות האמורות אין זה מוצדק לעצור את המבקש עד תום ההליכים מהנימוק שהמבקש לא ידע שבמכונית מוחזק חומר נפץ ואין בידי התביעה כל ראיה נוגדת בעניין זה.

בדיקת פוליגרף כראיה תומכת

בתיק 418/86 נדון ערר על מעצר עד תום ההליכים של שני חשודים בשוד ורצח. חומר הראיות המרכזי נגד המערערים היה מצוי בהודעה שמסר אדם בשם אלברט שהיה לדעת התביעה אחד השותפים למעשה. תחילה טען אלברט שלא הייתה לו כל נגיעה לשוד. לאחר כחודשיים שינה אלברט את גרסתו והפליל את המערערים. בקבלת הערר ושחרור המערערים ממעצר מסתמך שופט בית המשפט העליון י. מלץ על שתי עובדות המכרסמות בגרסת התביעה בצורה משמעותית ביותר. האחת הם דברי המנוח שטען שהאיש שדקר אותו שמו יוסי (שמותיהם הפרטיים של שני המערערים הוא מיכאל) השניה היא תוצאות בדיקת פוליגרף שעבר אותו אלברט בתקופה בה גרס את גרסתו הראשונה. באותה בדיקת פוליגרף נמצא האיש דובר אמת כשטען שלא היה שותף לשוד ולא ידע מי עשה את אותו השוד. מבחינה משפטית ברורים שני דברים. בדיקת פוליגרף איננה קבילה במשפטים פליליים ואפילו אסור לאזכר את העובדה שאדם הסכים או סירב להיבדק במכון פוליגרף. כשמדובר בדיונים בעניין החלטות ביניים כגון בקשות למעצרו של חשוד או של נאשם או בקשתו של עציר להשתחרר בערובה אין חולקים שבדיקת פוליגרף צריכה לסייע להחלטה. קיימים חילוקי דעות האם גם בשלב של דיון על מעצר עד תום ההליכים יש להסתייע בבדיקת פוליגרף. המגמה המסתמנת היא שיש להשתמש בפוליגרף.